בוסקילה נ' טלקום בע"מ

החלטה

בחנתי את הבקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 20/2/12 בהעדר הגנה, את התגובה לה ואת התשובה לתגובה.

לא שוכנעתי כי ההמצאה שבוצעה לנתבעת אינה מהווה המצאה כדין. זאת- מהטעמים המפורטים בתגובת ב"כ התובעת על נספחיה.

על פניו- הנתבעת התרשלה, לא התגוננה מפני התביעה ומתן פסק-הדין בדין יסודו ולטעמי- הטעם של "מחובת הצדק" אינו מתקיים בנסיבות הענין.

בשולי הדברים- נוכח הנטען בבקשה ובתשובה לתגובה בהקשר זה- ראוי כי הנתבעת תשקול

"בדק בית" ובחינת נהלי העבודה במשרדיה בכל הקשור לקבל מסמכים בדלפק הקבלה שלה והעברתם לגורם הרלבנטי.

באשר לעתירה לביטול משיקולי צדק ומכח סמכותו ושיקו"ד של בית-המשפט:

הנתבעת עותרת לקבל את יומה בבית המשפט, גורסת כי סיכויי הגנתה טובים, מערימה תילי תילים של השערות באשר לנסיבות הפגיעה, ככל שאירעה וכן-מעלה טענות כלפי גורם שאינו צד לתיק.

אקדים ואציין כי איני מוצאת שיש להתייחס במסגרת דנן טענותיה החוזיות, הכספיות ואחרות של הנתבעת כלפי מזמינת עבודת ההתקנה הנזכרת בתביעה (בתה של התובעת) ובין התביעה דנן לפיצוי בגין נזקי גוף עקב אירוע תאונתי לכאורה ואין לקשור בין הדברים.

לצורך הכרעה, נדרשתי גם ובעיקר לטענות הנתבעת בדבר "סיכויי ההגנה": ל"השערותיה" של הנתבעת באשר לגורמים אפשריים לתאונה, ככל שהתרחשה, אין להן מקום במסגרת בקשה מהסוג שלפניי ואין בהן כדי לשמש עילה ואף לא שיקול שיכול או צריך להילקח בחשבון לצורך החלטה מסוג זה. אין בידי גם להתיחס ל"השערות" בדבר ביצוע עבודות או שינויים ע"י גורם אחר במערכת הכבלים כפי שהותקנה לכאורה, כך עולה מהמצוי לפני בשלב זה, ע"י הנתבעת בבית התובעת .

מאידך- ומבלי שיהא בכך משום קביעה, הבעת דיעה או אמירה לגופן של טענות, ראיתי להתחשב- לצורך בחינת סיכויי ההגנה, בטענת הנתבעת כי התובעת פנתה לראשונה לטיפול רפואי רק ביום 9/3/11. זאת- כאשר האירוע התאונתי התרחש, לגירסת התובעת- כבר ביום 16/2/11. דהיינו- למעלה מ- 3 שבועות קודם לכן.

במאמר מוסגר- אציין כי מטענות הצדדים עולה לכאורה שאין חולק כי הפניה הראשונה מטעם התובעת אל הנתבעת בקשר עם הנפילה נעשתה ביום 5/6/11 .

(במאמר מוסגר- איני רואה להתייחס בשלב זה לטענת הנתבעת המסתמכת על רישומיה, כאילו

הדיווח כמי שנפצעה ואוסיף כי אין בידי לקבל בשלב זה את גישת הנתבעת כי מדובר ב"רשומה").

עוד בהקשר זה: לא מצאתי בנספחים לכ"ת כפי שנסרק את תמונות המפגע הנטען ואת תמונות הפציעה, הנזכרות בו. חסר זה לא היה רלבנטי בשלב בו נתבקש פס"ד בהעדר הגנה.

ואולם- בהצטברו לעובדה שהפניה לטיפול רפואי נעשתה בשלב מאוחר יחסית, ראוי ונכון לטעמי לאפשר לנתבעת לקבל את יומה בבית המשפט.

בשולי הדברים ראיתי להעיר את תשומת לב הצדדים לכך שבשים לב לגובה הפיצוי שנפסק, דומני כי בניהול ההליך לגופו- עלול שכרו של מי מהצדדים, אם לא שניהם- לצאת בהפסדו.

סוף דבר:

מהטעמים שפורטו לעיל, לאחר התלבטות ולפנים משורת הדין- ראיתי לאפשר את ביטול פסק-הדין ובכך לאפשר לנתבעת לקבל את יומה בבית המשפט ולהתגונן מפני התביעה לגופה.

ואולם- נוכח מחדלי הנתבעת, אני מתנה את ביטול פסק-הדין בביצוע האמור להלן ע"י הנתבעת: